תוכן

ח) ובזה יובן משארז"ל, ע"פ אדם כי ימות באהל, אין התורה מתקיימת אלא במי שממית עצמו עליה. כי התורה הוא ז"א כנ"ל, שהוא תורה שבכתב, והקיום שלו הם המוחין, ואין התורה יכול להתקיים להיות לו מוחין, המקיים אותו, אלא ע"י בינה, הנקראת מי כנודע, אשר היא ממיתה עצמה, בשביל התורה, כי נה"י שלה, מסתלקין האורות שלה, ונשארין כמתים, כלים בלי עצמות, וגוף בלי נשמה. ועושה כן, בשביל התורה, שהוא ז"א, כדי שיתלבשו בתוכה המוחין, שהם הקיום שלו. ועיין לקמן ענין התלבשות הזה מה ענינו.